תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ
תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ
תשרי חשוון כסלו טבת שבט אדר ניסן אייר סיון תמוז אב אלול
בראשית, פרק א, פסוקים א-ה
א בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ב וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד.
חשבו:
* לפי פסוקים אלה, החושך היה קיים עוד לפני בריאת העולם. מהי המשמעות של בריאת האור?
* מה מסמל החושך, מה מסמל האור?
* נסו לחשוב על ביטויים שגורים בשפת היומיום העושים שימוש ב"אור" ו"חושך".
שמות, פרק י
כא וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה יָדְךָ עַל-הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ. כב וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ עַל-הַשָּׁמָיִם; וַיְהִי חֹשֶׁךְ-אֲפֵלָה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. כג לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו, וְלֹא-קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם:
שמות רבה (וילנא) פרשת בא פרשה יד
ולכל בני ישראל היה אור וגו', בארץ גושן לא נאמר אלא במושבותם שכל מקום שהיה יהודי נכנס היה אור נכנס ומאיר לו מה שבחביות ובתיבות ובמטמוניות, ...
* מה הייתם עושים בשעה שיש הפסקת חשמל ואצליכם יש מקור אור (נר או פנס)?
* מה עשו בני ישראל במכת חושך? איך תסבירו את התנהלותם?
קאנט:
"נאורות היא יציאת האדם מחוסר בגרותו, שהוא עצמו אשם בו. חוסר בגרות הוא אי-יכולתו של האדם להשתמש בשכלו בלי הדרכת הזולת. אשמה בחוסר-בגרות קיימת, אם סיבתו איננה חוסר שכל אלא חוסר החלטה ואומץ להשתמש בו בלי הדרכת הזולת. sapere-aude! - אזור אומץ להשתמש בשכלך! היא איפא סיסמת הנאורות"
* האם אתם יכולים למצוא קשר בין אור-נאורות-חירות?
שמש הלילה
מילים ולחן: אורי-דוד מוסאיי
בקומי החושך הכה בי,
טבעתי ביאור של עצמי
ובחדרי, כבול בין סורגי גטאות
מהו שמי בין מיליוני השמות?
אני אור, שמש הלילה
בוער בלב התקווה
אני שיר
קולי יושיעני מן הנפילה
בשכבי פקחתי עיניים
משיתי עצמי מתוך המים
ובחלומי ניצבת חומה
טיפסתי עליה, ניצחתי מלחמה
אני אור, שמש הלילה
בוער בלב התקווה
אני שיר
קולי יושיעני, מן הנפילה
גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע
אור...